רווחי כריית הנחושת מגיעים ל-100 מיליארד דולר בשנה, אבל איפה המכרות החדשים?

צוות הכרייה והמתכות ב-Standard & Poor's Global Market Intelligence פרסם לאחרונה דו"ח המציג מספר תרשימים שחושפים את האתגרים הבסיסיים העומדים בפני אספקת הנחושת.

מיצי סומנגיל, אנליסט עמית בחברת המחקר האמריקאית, הציג תרשים המראה את הפער העצום בין הרווחים של חברות כריית הנחושת לבין הוצאות ההון.

למרות שהחברה הרוויחה יותר מ-100 מיליארד דולר במשך שנתיים ברציפות, תקציב ההרחבה לא השתנה ונע במיליארדי דולרים. בקצת יותר מ-12 אחוז מה-ebitda, הממוצע לטווח ארוך הוא יותר מכפול מזה.

מימון ההרחבה מתמקד גם בפרויקטים חומים, עם 15 מכרות חדשים שנוספו בארבע השנים האחרונות, לעומת 32 בתקופה המקבילה לפני עשור, כשהרווחים היו מתחת ל-60 דולר ובמגמת ירידה ברורה.

בשנת 2015, כאשר רווחי כריית הנחושת ברחבי הענף היו קצת יותר מ-30 מיליארד דולר, 12 מכרות נכנסו לפעולה עקב הוצאה חזקה בשנים שלפני סוף המחזור.

מר סומנגיל אמר שחברות הכרייה הפכו שמרניות יותר בהשקעה בפרויקטים חדשים, מגמה שתימשך.

"החברה מתמקדת לאחרונה בהארכת חיי המכרות, במיוחד המכרות הגבוהים והפרויקטים שכבר רווחיים, כי למען האמת, פיתוח משהו חדש לוקח הרבה זמן ודורש הרבה ניהול".

בנקודה החשובה ביותר, Sumangil הראה תרשים נוסף המפרט את הזמן מגילוי ועד ייצור עבור מכרה נחושת רגיל. זה 16.2 שנים. נתקלת בחתיכת טורקיז היום ותתחיל לראות את הכסף מתגלגל עד 2040.

מר סומנגיל אמר כי נחושת גולמית עדיין תהיה במחסור בעוד פחות משנתיים, גם אם תיכלל קיבולת ריכוז מפרויקטים לא מחויבים.

"זוהי ראייה כוללת מבשרת רעות מאוד של אספקת הנחושת, שלדעתנו רק תחמיר בגלל תגליות גדולות חסומות, תקציבי חיפושי נחושת מצומצמים וכמובן, עבודת חיפושים שגוזלת זמן".

כתוצאה מכך, S&P Global מאמינה שבעוד שנחושת צפויה לרשום עודף ניכר בשלוש השנים הקרובות, מחירי הנחושת יישארו ברמה טובה עד 2026, אז השוק יתחיל לרוץ בגירעון, לפני שיעלה ל-10$,{{ 2}} לטון שוב ב-2027.